הפקדות שוטפות של המעביד למרכיב הפיצויים מעבר לתקרה– חיוב שווי פיצויים
כאמור עד לשנת 2017, הפקדה של המעביד למרכיב הפיצויים לקופת גמל לקצבה לא הייתה מוגבלת בתקרה. החל משנת 2017, כחלק מחוק ההסדרים לשנים 2017-2018 נחקק סעיף 3(ה3)(1א)1 לפקודת מס הכנסה, החוק מחייב במס הפקדה לפיצויים מעבר לתקרה הקבועה בחוק. הפקדה זו תהייה חייבת במס כהכנסת עבודה במועד בו הופקדו לקופת הגמל.
לשון החוק: "סכומים ששילמו כול מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופת גמל לקצבה, על חשבון מרכיב הפיצויים ,העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד ששולמו לקופת הגמל ". תקרה הפיצויים עומדת (נכון לשנת 2019) על משכורת העובד ביום ההפקדה או 34,000 ש"ח כנמוך מבין השניים.
האם יש חיוב שווי בהשלמת פיצויים בפרישה?
סעיף3(ה3)(1ב) קובע: " סכומים ששילמו כול מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופת גמל לקצבה על חשבון השלמה לפיצויים, העולים על תקרת השלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד ששולמו לקופת הגמל ". עד לתיקון חקיקה זה, בעת סיום יחסי עובד מעביד, המעביד היה יכול לבצע השלמה למרכיב הפיצויים של העובד , מבלי שהעובד היה מחויב במס. לאחר התיקון, השלמת המעביד למרכיב הפיצויים בסכום חד פעמי מעבר לתקרה תחויב במס בידי העובד. השלמה זו מוגבלת עד לסכום המתקבל מהכפלת תקרת הפיצויים בשנות עבודתו של העובד, בניכוי סכומים צבורים החייבים במס ששולמו על ידי המעביד. תקרת הפיצויים: משכורת העובד ביום ההפקדה או 34,000 ₪ לפי הנמוך. נמחיש את העניין בדוגמא:
עובד ששכרו החודשי עומד על 50,000 ₪, סיים לעבוד לאחר 15 שנה.
הסכום שנצבר בקופת הפיצויים הוא 450,000 ₪.
בעת הפרישה הופקדו כספי פיצויים להשלמה בסך 200,000 ₪.
510,000 ₪ | =34,000*15 | תקרת פיצויים |
60,000 ₪ | השלמת פיצויים פטורה ממס (510,000-450,000) | |
140,000 ₪ | פיצויים חייבים בהשלמה |
האם יש חיוב שווי בקרנות הפנסיה הוותיקות?
בחוק נקבע כי הפקדות מעל לתקרה בקרן פנסיה ותיקה לא יחויבו בשווי פיצויים. הסיבה לכך היא שבקרנות הוותיקות לא ניתן לקבל פיצוי כדוגמת קצבה מוכרת בגין כספים שחויבו בשווי. למרות זאת בחוק נקבע כי עובד אשר ישנו ברשותו קרן פנסיה חדשה וקרן פנסיה ותיקה ומתבצעות הפקדות לשתי הקרנות, עדיין יהיה חיוב שווי על הסכום הכולל שמופקד לקצבה בניכוי הסכום הגבוה מבין התקרה הקבועה בחוק לבין הסכום שהופקד בקרן הותיקה.
מה קורה ובמידה ובוצע חיוב שווי רק במשך חודשיים במהלך השנה בלבד?
יש להדגיש כי חיוב השווי מתבצע בשיטת הסכומים, במילים אחרות מדי חודש נדרש לבדוק אם הפקדות המעביד עוברות את התקרה , במידה וכן יתבצע חיוב שווי. בסוף השנה מתבצע חישוב שנתי מצטבר , במידה ויתברר שסך ההפקדה השנתית לא עברה את התקרה המותרת, אזי סכומי מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי שהעובד שילם בגין חיוב השווי יוחזר אליו במלואם.
כמעט שכחנו, ישנו אורח נוסף שנכנס לתמונה – הביטוח הלאומי
כמו כן , לראשונה הפקדה מעל תקרת הפיצויים תהייה חייבת בדמי ביטוח לאומי ודמי בריאות. בהמשך נסביר איך משרד האוצר "ריכך את הפגיעה בעובדים" המשתכרים בסכומי שכר גבוהים. משרד האוצר יצר מנגנון שנקרא קצבה מוכרת , אשר באה להיטיב לעובד בעתיד בגין חיוב המס שנוצר כתוצאה מהשווי. אולם מבחינת הביטוח הלאומי , אין הטבה בהמשך הדרך בגין חיוב בדמי ביטוח לאומי.
דוגמא
נניח עובד ששכרו החודשי עומד על 40,000 ₪. הפקדות המעביד לפיצויים הן בשיעור של 8.33%.
האם יהיה חיוב שווי פיצויים?
הפרשה בפועל | 3,333 ₪ | 40,000*8.33%= | ||
תקרה חודשית | 2,833 ₪ | |||
חיוב בשווי בפיצויים | 500 ₪ | סכום זה יחויב במס וגם בדמי ביטוח לאומי |
יש לציין כי סכומי החיוב במס הכנסה וביטוח לאומי יקטינו את השכר הנטו החודשי של העובד ולא יופחתו מההפקדות לקופת הגמל לקצבה.
רווחים שנצברו בגין כספים שחויבו בשווי-מה דינם?
בסעיף 9(7א)(א1) נקבע כי על משיכת כספי פיצויים שחויבו בשווי , אשר נצברו בגינם ריבית ורווחים אחרים , יוטל מס רווחי הון בשיעור של 15%.
ועדת הכספים של הכנסת "צעקה" – יש כאן כפל מס
אכן כן, נאמר ש "הצעקה" בסופו של דבר לא עזרה והחוק עבר בכנסת. נסביר למה יש כאן כפל מס ואיך המחוקק בא למנוע את כפל המס. במשך שנות עבודתו של העובד ישנם הפקדות לפיצויים לחשבון העובד , בסופו של התהליך העובד יידרש להחליט מה לעשות עם כספי הפיצויים: משיכה חד פעמית או השארתם למטרת קצבה. במידה והעובד יחליט לייעד את כספי הפיצויים למטרת קצבה. בעת משיכת קצבה, הקצבה תהיה חייבת במס מכוח היותה הכנסה מיגיעה אישית. ולכן נוצר מצב שכספים שחויבו בעבר בשווי פיצויים יחויבו שוב פעם במס בעת משיכת הקצבה החודשית. או לחילופין במידה והעובד יבחר למשוך את כול הפיצויים בסכום חד פעמי בעת סיום עבודה, חלק הפיצויים שחויבו בשווי אמורים להיות פטורים ממס. המחוקק התעורר לבעיה זאת והוסיף בפקודת מס הכנסה סעיפים שבאים למנוע את כפל המס.
הפתרון לכפל המס – מה דינם של הכספים שחויבו בשווי?
כאמור כספים שחויבו בשווי בעת ההפקדה יהיו פטורים ממס בעתיד לפי בחירתו של העובד בשימוש כספי הפיצויים:
- בסעיף 9(א) נקבע מנגנון שנקרא "קצבה מוכרת" – זאת אומרת, כספים שחויבו בעבר בשווי יוגדרו ככספים פטורים , במידה והעובד יחליט לייעד את כספי הפיצויים לקצבה בעתיד, כספים אלו יהוו קצבה מוכרת ויהיו פטורים ממס בעת קבלת קצבה בעתיד.
- לחילופין במידה והעובד יחליט למשוך סכומים אלו בדרך של מענק פרישה , כספים אלו יהיה פטורים ממס. חשוב להדגיש כי מערכת השכר אמורה לבצע הפרדה של כספי שווי שחויבו במס בעת הנפקת טופס 161 בסיום עבודה.
אם כך, מנגנון של קצבה מוכרת – פותרת את בעיית כפל המס
לכאורה מנגנון של קצבה מוכרת אמור לפתור את הבעיה של כפל מס, כאמור כספים שחויבו בשווי בהפקדה יהיו פטורים בעת המשיכה. אבל נביא כמה דוגמאות שהמנגנון הזה אינו פותר לחלוטין את העיוות שנוצר מחיוב השווי.
- בעת פרישה סופית של העובד מעבודה ,יעמדו לרשותו כספי פיצויים פטורים, רוב העובדים מושכים כספים אלו בפטור ממס, במידה ולא ייעד כספים אלו למטרת קצבה , מנגנון הקצבה מוכרת לא יוכל לעזור לעובד דנן , כספים אלו חויבו במס ובדמי ביטוח לאומי ללא מנגנון שימור.
- בעת אירוע של פטירה או נכות חלילה של העובד, זכאים השאירים בעת פטירה או העובד בעת נכות לפטור מלא בגין כספים אלו, כאמור למעלה מנגנון הקצבה המוכרת גם כאן לא תורם להם מאומה.
- כאמור מנגנון של קצבה מוכרת בא למנוע כפל מס , אך פתרון לדמי הביטוח הלאומי , החוק לא התייחס ולכן דמי הביטוח הלאומי שישולמו בעת חיוב שווי לא יוחזרו לעובד בהטבה בעתיד.
- מנסיון, הווה של היום הוא לא העתיד של מחר , ישנם לא מעט עובדים כיום שרוצים לקבל קצבה מוכרת בגין כספי תגמולים שחויבו במס בעבר , אך לצערנו רשות המיסים מרימה קשיים ומבקשת הוכחות אך ורק דרך אישורים של חברות הביטוח. ולכן לא ניתן לדעת בעוד 20 שנה בעת פרישה סופית האם אכן העובד יקבל קצבה מוכרת וחוקי המס לא ישתנו.
האם משיכת כספי פיצויים שחויבו בשווי יפגעו ביתרת ההון הפטורה?
במאמר קיבוע זכויות ביארנו בארוכה על יתרת ההון הפטורה. כאמור משיכת פיצויים פטורים במהלך שנות עבודתו של העובד פוגעת ביתרת ההון הפטורה של העובד בהגיעו לגיל הפרישה. לאור האמור לעיל כספי פיצויים אשר חויבו בשווי ושולם עליהם מס ,לא אמורים לפגוע ביתרת ההון הפטורה של העובד. יש לציין כי משרדי מס הכנסה התכוננו לתהליך המדובר , ובעת הנפקת אישור בגין פטור על הקצבה מונפקים 2 אישורים, האחד בגין הפיצויים הפטורים ואחד בגין הפיצויים החייבים.