כאמור נשים בישראל זכאיות לדמי לידה מכוח חוק המוסד לביטוח הלאומי, התשלום אמור לפצות את האישה בגין אובדן שכרה בגין התקופה שבה היא אינה עובדת. חישוב תשלום דמי הלידה מבוססת על הכנסתה לפני הלידה. חישוב דמי הלידה של עובדת שכירה מבוססת על הכנסה משכר עבודה שקדמה ללידה, ברוב המקרים שכר העבודה שלה לא משתנה לפני הלידה. לעומת זאת דמי הלידה של עובדת עצמאית מחושבים על פי הכנסתה בשנת הלידה. מכיוון שבשנת הלידה היקף הפעילות מצטמצם ובמקביל גם ההכנסות, ולכן חישוב דמי הלידה עלולים להשתקף בצורה מוטעית עקב ההכנסות הנמוכות. אבל תיקון חקיקה של הביטוח הלאומי משנת 2014 מתקן בעיה ידועה זו.
מהם התנאים לקבלת דמי לידה?
לפי המוסד לביטוח לאומי ישנם שלושה תנאים לקבלת דמי הלידה:
- לידת ילד חי
- העובדת אינה עובדת במהלך חופשת הלידה
- צבירת תקופת אכשרה מזכה. הזכאות לדמי לידה מתחלקת לפי תקופת האכשרה :
- א. במידה ושולמו דמי ביטוח לאומי לתקופה של 10 חודשים מתוך 14 שלפני היציאה לחופשת לידה או לחילופין שולמו דמי ביטוח עבור 15 חודשים מתוך 22 חודשים אזי תהיה זכאות מלאה לדמי לידה של 15 שבועות(105 ימים).
- ב. במידה ושולמו דמי ביטוח לאומי עבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היציאה לחופשת לידה אזי תהיה זכאות חלקית של 8 שבועות(56 ימים).
חשוב להדגיש! ביטוח לאומי ייקח בחשבון את תקופת האכשרה של עובדת עצמאית בתנאי שעבדה בחודשים אלה ושילמה דמי ביטוח. לכן לא מומלץ לצבור חוב בביטוח לאומי לפני היציאה לחופשת הלידה.
מה קורה במידה ואני עצמאית וגם שכירה?
ביטוח לאומי יתחשב בהכנסה בתור עובדת שכירה ועצמאית ויעשה שקלול של שתי ההכנסות יחד.
מהו סכום דמי הלידה שיתקבל?
בשלב הראשון דמי הלידה המשולמים יקבעו לפי המקדמות ששולמו בפועל ב-3 החודשים האחרונים לפני הלידה. מקדמות אלו משקפים את ההכנסה החייבת הצפויה להיות באותה שנה.
לדוגמא: במידה והלידה תהיה במאי 2019 , אזי המקדמות שיילקחו בחשבון יהיה בגין חודשים פברואר עד אפריל 2019. בהמשך, לאחר קבלת הדוח השנתי ממס הכנסה יקבעו דמי הלידה לפי נתוני הדוח השנתי הנוכחי, קרי שנת הלידה. בשלב הבא ביטוח לאומי משווה את נתוני הדוח השנתי של הדוח הנוכחי לנתוני הדוח השנתי של השנה שקדמה לשנת הלידה . ודמי הלידה יתקבלו כגבוה מבין השניים.
לצורך החישוב ביטוח לאומי יקבע את סכום השכר היומי הממוצע לו זכאית העצמאית. סכום השכר היומי שלו העצמאית תהיה זכאית יהיה הגבוה מבין השניים:
השכר ב-3 החודשים האחרונים לפני חופשת הלידה כשהוא מחולק ב-90.
השכר ב-6 החודשים האחרונים לפני חופשת הלידה כשהוא מחולק ב-180.
נביא דוגמא מעשית – לפני נתוני שנת 2019:
עובדת עצמאית שילמה מקדמות חודשיות לביטוח לאומי על סך 2,271 ₪ לחודש.
מקדמות אלו נובעות מבסיס חישוב של הכנסה חודשית של 16,694 ₪ לחודש.
בסיס החישוב מביא אותנו להכנסה חייבת בסך של 200,328 ₪.
העובדת ילדה בתאריך 09.01.2019.
המקדמות שיילקחו בחשבון הם לפי חודשים אוקטובר עד דצמבר 2018.
|
50,082 ₪ |
16,694*3 |
בתחילה נכפול את בסיס הכנסה ב-3 |
||||||
|
556 ₪ |
50,082/90 |
נקבל את השכר היומי הממוצע |
||||||
|
סה"כ דמי לידה שיתקבלו |
58,380 ₪ |
556*105 |
נכפול את השכר היומי בימי הזכאות |
|||||
חישוב דמי הלידה לאחר קבלת השומה ממס הכנסה
אחר הגשת הדוח השנתי למס הכנסה , במידה וההכנסה החייבת בשנת הלידה או בשנה שקדמה לשנת הלידה תהיה מתחת ל-200,328 ₪ אזי העובדת תתבקש להחזיר חלק מדמי הלידה שקיבלה. לחילופין במידה והרווח השנתי יהיה גבוה מסך של 200,328 ₪ , העובדת תקבל תוספת לדמי הלידה שכבר התקבלו. מכאן רואים שחשוב לשלם מקדמות שמשקפות בצורה נאותה את הכנסת העובדת העצמאית.
מתשלום זה ינוכו דמי ביטוח לאומי ומס הכנסה בהתאם.
לפי נתוני הדוגמא מצ"ב חישוב דמי לידה כפי שנשלח מהמוסד לביטוח לאומי (יהיה כאן PDF)
אם כך, נגדיל את המקדמות בחצי השנה האחרונה לפני הלידה?
יש לציין כי הגדלה של מקדמות כחצי שנה לפני יציאה לחופשת לידה תעורר אצל המוסד לביטוח לאומי סימן שאלה גדול. לרוב המוסד לביטוח לאומי מבין שהמבוטחים עושים זאת על מנת לקבל דמי לידה גבוהים יותר ובהרבה מן המקרים אינו מאשר הגדלה זאת. אך אם יש הצדקה להגדלת מקדמות עקב צפי להכנסות גבוהות, המוסד לביטוח לאומי יאשר הגדלת מקדמות.
תכנון נכון של דמי הלידה!
כאמור למעלה, לאחר קבלת הדוח השנתי ממס הכנסה בשנת הלידה , ביטוח לאומי יבדוק את הדוח השנתי של השנה הקודמת למול הדוח השנתי של השנה. הביטוח הלאומי ישלם את את דמי הלידה לפי ההכנסות הגבוהות מבין השתיים. ברוב בן המקרים בשנת הלידה עצמה , מכיוון וישנם 3 חודשים בחופשת הלידה ללא הכנסה ההכנסה החייבת באותה שנה תהיה נמוכה יותר. ולכן ביטוח לאומי ישלם את דמי הלידה לפי הדוח השנתי של השנה הקודמת.
לאור האמור לעיל יש להעדיף לקבל את ההכנסות העיקריות בשנה שלפני היציאה לחופשת לידה.
דמי לידה לעובדת עצמאית בהפסד
כאמור בשלב הראשון דמי הלידה יתקבלו לפי המקדמות ששולמו בפועל לפי שלושת החודשים האחרונים טרום הלידה, רק לאחר מכן בדוח השנתי נעשה חישוב סופי לפי השומה. לאור האמור לעיל נוצר מצב שבמידה ובשומה הסופית בשנת הלידה נוצר לעצמאית הפסד, אזי בודקים את השומה לשנת קודמת , ובמידה ולא היה בשנה קודמת הפסד אזי דמי הלידה יחושבו על בסיס שנה קודמת. אך אם שנת הלידה זו הייתה השנה הראשונה בתור עסק עצמאי על העצמאית להחזיר את דמי הלידה שקיבלה מעל לסכום דמי הלידה המינימליים שהיא זכאית להם בכול מקרה, גם אם נוצר לה הפסד.
עובדת עצמאית שלא עונה להגדרה – האם תקבל דמי לידה
כאמור עובדת עצמאית שאינה עונה להגדרה אינה מבוטחת לעניין גמלאות של הביטוח הלאומי, וכתוצאה מכך לא תקבל דמי לידה בעת חופשת הלידה. בנוסף חשוב לציין כי במידה ועובדת שהוגדרה כעצמאית שלא עונה להגדרה ושילמה כעצמאית שלא עונה להגדרה לא תהיה זכאית לדמי לידה זאת אף על פי שעל פי נתוני הדוח השנתי בסוף השנה התברר שהיא עצמאית שכן עונה להגדרה ותשלם דמי ביטוח לאומי כמו כול עצמאית. כמו כן יש לציין כי עובדת עצמאית תהיה זכאית לדמי לידה רק במידה ולא היה לה חוב למוסד לביטוח לאומי.
שלילת דמי לידה וגמלה לשמירת הריון – עקב איחור בתשלום
בפסד דין שנקבע בבית הדין לעבודה, נקבע כי עובדת עצמאית אשר ביקשה לשנות את מעמדה מעצמאית שלא עונה להגדרה לעצמאית שעונה להגדרה ונשלחו לה הודעות חיוב אשר בהם נאמר שעליה לשלם תוך 60 יום את החוב. עובדת זאת לא שילמה את החוב במועד.
הודעת חיוב נשלחה בתאריך: 15.02.2019
עובדת ילדה בתאריך: 13.03.2019
החוב שולם בתאריך: 01.04.2019
לאור הדברים המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה של העובדת לדמי לידה.
האם בעת חישוב השומה הסופית המוסד לביטוח לאומי מחשב את הכנסה מעסק+ דמי הלידה שהתקבלו לצורך חישוב דמי הלידה?
לצורך חישוב דמי הלידה מתחשבים רק בהכנסה כעצמאית ולכן הכנסה מדמי לידה לא יילקחו בחשבון.
